תחום העניין שלי עוסק באקולוגיה של הפלישה, ובדגש על צמחים מעוצים. מחקרי בשנים האחרונות עוסקים בהערכת סיכון לפלישה של מינים זרים, בממשק ובשיקום בתי גידול. הייתה לי הזכות לשמש כרכז מקצועי לפרויקטים ממשקיים מרכזיים בארץ, וביניהם שיקום עינות גבתון לאחר פלישה של שיטה כחלחלה, מיגור פרקינסוניה שיכנית מנחל יששכר ובלימת התפשטות השיטה הכחלחלה בגן לאומי הרי יהודה. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם קבוצות מחקר נוספות וחוקרים יחד את הסיכון לפלישה של אקליפטוס המקור וטטרקליניס מפריק. המעבדה שלנו מתמחה בבחינת התגובה התרמית של זרעים – מנגנון המשפיע על תהליכי נביטה והשתמרות בנק הזרעים בקרקע.
מחקרים עכשוויים
השפעת התחממות הקרקע על הצלחת הפלישה של מעוצים: דיווחים מהארץ ומהעולם מלמדים על גידול במשך גלי החום, תדירותם ועוצמתם. המחקר שלנו עוסק בהשפעת שינויי האקלים האלו על צמחים פולשים בדגש על פיזור הנביטה בזמן ובמרחב. המתודולוגיה שלנו מבוססת על חשיפת זרעים לשינויי טמפרטורה בתנאים סימולטניים במעבדה ובשדה ובהשוואה בין מינים מקומיים למינים זרים. המחקר עשוי לסייע בהבנת יחסי הגומלין בין שינויי אקלים, הפרעות ופלישת צמחים זרים. המחקר ממומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה לישראל.
הערכת סיכון לפלישה של אקליפטוס המקור בישראל: אקליפטוס המקור ניטע בהיקף נרחב בארץ. המין שמוצאו מאוסטרליה הוגדר לאחרונה כמין פולש בישראל, הגדרה שעלולה לגרור החלטות יישומיות בארץ ובעולם. הגדרת המין כפולש נתונה לויכוח המתנהל לרוב בשיח קולני, אמוציונאלי ולא מדעי. מטרת המחקר שלנו לייצר בסיס נתונים כמותי להערכת היקף הפלישה של האקליפטוס בישראל, ולהעריך את הסיכון לפלישה עתידית בעקבות פלישה משנית של פטריות אקטומיקוריטיות אוסטרליות בקרקעות ישראל. המחקר ממומן על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
הערכת סיכון לפלישה של טטרקליניס מפריק בישראל: טטרקליניס מפריק, מין עץ מחטני ירוק עד הגדל בדרום מערב הים התיכון. המין משמש כעץ נטיעות בישראל וניטע בעיקר באקלים החצי יובשני של הארץ. לאחרונה נמצא שהמין מתפשט מחוץ לגבולות הנטיעה ומעמיד אוכלוסיות צפופות במרחק מצמחי האם. מטרת המחקר שלנו לאפיין את הגורמים הסביבתיים הקובעים את תפוצת הזריעים (עצים שמקורים בזרעים) בתוך החורשות הנטועות ומחוצה להן. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל. חוקרים שותפים: יגיל אסם, מנהל המחקר החקלאי ואפרת שפר, האוניברסיטה העברית. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל.
פיתוח כלים להדברת זריעים של טטרקליניס מפריק: צפיפות הזריעים הרבה של טטרקליניס מפריק פוגעת בשירותי התרבות של היער וגורמת לשינוי הנוף הטבעי המקומי מחוצה לו. הואיל והמין אינו ידוע כפולש בעולם, אלא רק בישראל ובדרום אפריקה, חסר מידע לביסוס ממשק הדברה לטיפול בהתחדשויות. הקבוצה שלנו עוסקת בפיתוח פרוטוקול הדברה לטיפול בזריעים. המחקר מבוסס על השוואת טיפולים הכוללים מספר שיטות יישום, מספר חומרי הדברה, עונות שונות בשנה ואזורי אקלים שונים. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל.
שיקום נחל יששכר לאחר פלישה של פרקינסוניה שיכנית: פרקינסוניה שיכנית נחשבת לעץ פולש אלים בישראל. המין מתרבה ומתפשט בבתי גידול לחים ומעמיד אוכלוסיות צפופות המאיימות על שימור מגוון המינים וגורמות לאיבוד שטחי מרעה. הקבוצה שלנו עוסקת בפיתוח פרוטוקול לשיקום בתי גידול לאחר פלישה של פרקינסוניה שיכנית. הפרויקט נעשה בשמורת נחל יששכר בשיתוף ובמימון רשות הטבע והגנים.
גורמי האיום לאוכלוסיות הדולב המזרחי בישראל ואפשרויות לשיקום: דולב מזרחי אחד מבין העצים האדירים בגודלם בישראל, גדל לאורך גדות נחלים בעיקר בצפונה של הארץ ונחשב למין בסכנת הכחדה. קבוצת המחקר שלנו ובשיתוף עם קבוצות מחקר נוספות, חוקרים יחד את הגורמים המהווים איום לאוכלוסיות בישראל. בין הגורמים הנחקרים: שאיבת יתר, תקיפה של חיפושית פולשת מהסוג אמברוזיה וזיהום גנטי. המקחר מבוסס על סקר ארצי ב- 15 נחלים בגליל ובגולן. המידע עשוי לסייע בגיבוש תוכנית שימור עתידית לאוכלוסיות הדולב המזרחי בישראל. המחקר ממומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה. חוקרים שותפים: יובל ספיר, אוניברסיטת תל-אביב וצביקה מנדל, מינהל המרכז החקלאי.